ביה"ד: שעות ההפסקה ינוכו משעות העבודה של נהג אוטובוס

1.         לפנינו תביעה לתשלום גמול שעות נוספות שהגיש התובע כנגד הנתבעת מעסיקתו לשעבר.

2.         רקע עובדתי :

א.        הנתבעת הינה חברת הסעות והתובע הועסק במסגרתה כנהג אוטובוס מיום 28/04/03 ועד יום 25/08/04.

ב.         התובע הגיש תביעה לתשלום בגין שעות נוספות ובגין רכיבי שכר וזכויות סוציאליות שונות, הצדדים הופנו להליך גישור בסיומו הגיעו להסכמות שונות למעט באשר לרכיב השעות הנוספות שנתבע משכך, גדר המחלוקת שלפנינו יהא אך בנוגע לרכיב זה. במהלך הדיון, הגישה הנתבעת כתב הגנה מתוקן והתובע הגיש כתב תשובה מתאים והם יהוו גדר הפלוגתא שלפנינו.

ג.         בפנינו העידו התובע ורו"ח גוטיינר ומטעם הנתבעת מנהלה יחזקאל דנין (להלן: "דנין"/"מנהל הנתבעת"), שולה אשטמקר, מנהלת החשבונות בנתבעת (להלן: "אשטמקר") וכן, יורי צ'רנישב, קצין הבטיחות בנתבעת (להלן: "צ'רנישב"). הנתבעת הגישה תצהיר נוסף מטעמו של מוטי דנין, סדרן העבודה בנתבעת ואחיו של מנהל הנתבעת (להלן:"מוטי דנין") אולם לא העיד בפנינו לטענת הנתבעת, בשל סכסוך שהתגלע בינו ובין מנהל הנתבעת ותצהירו נמשך מתיק בית הדין. 

3.         טענות התובע :

א.        התובע זכאי לתשלום בגין שעות נוספות אותן ביצע בהתאם לרישומי השעות שערך בזמן אמת במהלך עבודתו. התובע הגיש תחשיב מתאים שנערך על ידי רו"ח גטיינר (להלן: "רו"ח גוטיינר") שאף העיד בפני בית הדין ממנו עולה כי זכאי לתשלום סך של 35,752 ש"ח מהנתבעת.

ב.         התובע עבד שעות מרובות ביום כאשר משך היום כולו, אף בשעות בהן לא ביצע נסיעה בפועל, העמיד עצמו לרשות הנתבעת. התובע המתגורר במושב חצב המרוחק ממשרדי הנתבעת לא שב לביתו במהלך ההפסקות שעמדו לרשותו ועמד ככונן לכל משימה שתטיל עליו הנתבעת כאמור.

ג.         הנתבעת שילמה לתובע גמול שעות נוספות רק לאחר השעה ה- 12 לעבודתו וזאת, בניגוד לקבוע בחוק.

ד.         הנתבעת הציגה תחשיב מטעמה בדבר השעות שביצע התובע אולם ניתן לראות כי אינו מתאים לדו"חות אותם הגיש התובע חודש בחודשו, משום מה, ערכה תחשיב שונה מהדיווחים השוטפים שהגיש לה התובע.

ה.        הנתבעת טענה כי חישבה את זמני העבודה וההפסקות שנטל התובע בהתאם לתוכנת היסעים מתאימה אולם הדבר אינו מבוסס כלל ולא הוכח.

4.         טענות הנתבעת :

א.        הנתבעת שילמה לתובע שכרו בהתאם לרישומי הנוכחות שערך והגיש לידיה חודש בחודשו כאשר תשלום השעות הנוספות היה החל מהשעה ה- 12 לעבודה, בהתאם לדרישתו של התובע במסגרת הדו"חות שהגיש. תשלום עבור שעות החורגות מיום עבודה בן 12 שעות חייב את אישורו של מוטי דנין, הסדרן בנתבעת.

ב.         התובע שימש כנהג הסעות לבתי ספר ומפעלים ועבודתו התבצעה בשעות הבוקר ובשעות הצהרים באפן מפוצל כאשר במהלך היום, שהה בהפסקה במסגרתה עיתותיו היו בידו, היה בידו לשוב למנוחה בביתו ולהתפנות לענייניו הפרטיים. לעיתים ביצע התובע הסעות טיולים.

ג.         בהתאם להוראות תקנה 168 ל תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), נהג רשאי לעבוד 12 שעות ביום בלבד כאשר הנתבעת מחויבת במתן הפסקה בפרק זמן זה. הנתבעת שילמה לתובע תשלום עבור 12 שעות עבודה ביום אף שבפועל עבד במסגרת שעות נמוכה יותר.

ד.         תשלום השעות הנוספות מתבצע החל מהשעה 18:00 בהתחשב בכך שיום עבודה מתחיל ברגיל בשעה 06:00 עם זאת, בשים לב לכך שהתובע ניצל בין 5-4 שעות ביום כהפסקה הרי שהנתבעת שילמה לו גמול שעות נוספות כנדרש.

ה.        בשעות ההפסקה היה התובע פנוי וחופשי לעיסוקיו ובניגוד לטענת התובע, אין לראות בשעות אלו כשעות עבודה. חישוב שעות ההפסקה כשעות עבודה אינו נכון, אינו מתאים לענף ההיסעים וחסר כל הגיון כלכלי.